נגיף הקורונה מטלטל את העולם – האם השווקים מחוסנים? ומה לגבינו האזרחים?

לא רק אזרחים נדבקים בקורונה, מסתבר שגם בשוק ההון חלה התפשטות, עם מגמה בולטת של ירידות שערים. מה אומרים המומחים באשר לאפשרות להתכונן ולהתגונן בפני העתיד לבוא - הן מבחינה בריאות והן מבחינה פיננסית וביטוחית?

מאת: מערכת רכסים | 15.02.2020

הרבה ספקולציות שוחררו לאוויר בעקבות התפרצות הקורונה, אבל יש עובדות שאי אפשר להתווכח איתם, כמו הבהלה והדריכות שהנגיף מייצר, הפגיעה בחברות מסחריות רבות, ביניהן חברות תעופה, חברות תיירות וחברות שילוח, בעיקר כאלה המייבאות מוצרים מסין. השלכות עקיפות ניתן למצוא בענפי תעשייה וכימיה שונים, בהם מוצרי פלסטיק, גומי, טקסטיל וחשמל בעלי שגם הם בעלי חשיפה גבוהה יחסית ליבוא מסין.בקשר ישיר לכך, הקורונה מייצר תנודות רבות בשוק ההון ומשפיע אפילו על שוויין של חברות הביטוח בארץ ובעולם.

מה צפוי לקרות מכאן? בטווח הקצר, ההשפעה של עצירת המסחר מסין לא צפויה להיות מהותית שכן חברות נוהגות להצטייד ברמות מלאי גבוהות יחסית, אבל הרעה נוספת במצב ההתפשטות עלולה להוביל לאינפלציה ופגיעה מהותית באספקה ולייקור מוצרים רבים, ביניהם מוצרי הלבשה, מתכות, פלסטיק, עץ, מוצרים מאבן, קרמיקה ומכשירי אלקטרוניקה.

יחד עם זאת, ההשפעה המיידית של המגיפה צפויה דווקא להוריד את מחיריהם של מוצרים מסוימים. לדוגמה: מחירי הנפט בעולם ירדו ב-18% מתחילת השנה ומחירי הנחושת ירדו ב-8.5%. מחירי הדלק בישראל ירדו ב-2.4% בפברואר, וצפויה ירידה בשיעור דומה בתחילת מארס, בהנחה שמחירי הנפט בעולם יישארו יציבים.

איך שוק ההון הגיב להתפרצות המגיפה?

בדומה לעולם, מרבית מדדי המניות בישראל רשמו ירידות בימים הראשונים של התפרצות הווירוס. בהמשך הייתה התאוששות ברוב הענפים, למעט גז ונפט, שממשיך להפגין חולשה. הראשונים בבורסת תל-אביב שנפגעו מההתפרצות הן חברות התעופה, התיירות והמסחר העולמיות (דלתא 11%-, אל-על 6%-, פתאל 8%-, עדיקא 8%-) ואחריהן גם חברות היי-טק וטכנולוגיה (טאואר 8%-, קמטק 9%-, אלביט 4%-) ואפילו חברות הביטוח (מגדל 13%-, כלל ביטוח 13%-).

בהקשר הזה נאמר שהמניות של חברות הביטוח הציבוריות נמצאות אמנם במגמת ירידה כבר מ-2019 שנובעת בעיקר מיישום הרגולציה בביטוח החדש בישראל, אך סערת וירוס הקורונה, שסחפה מטה את שוקי ההון בישראל ובעולם, הביאה לקיצוץ של כ-2.46 מיליארד שקל בשווי המצרפי של חברות הביטוח הציבוריות הישראליות.

האם השינויים הללו צפויים להשפיע עלינו כצרכני ביטוח? רוב הסיכויים שלא. מגמת הירידה בשערים נובעת מפגיעה בנכסים בהם מושקעות חברות הביטוח ולא בשל הצורך לפצות קורבנות או להיערך לקטסטרופה, כמו שקורה לדוגמה במקרה של סופה שפוגעת באזור מגורים, שם העלות העצומה של הנזקים עלולה לפגוע משמעותית ביכולת של חברת הביטוח להחזיר למבוטחיה את הפיצוי המגיע להם.

יחד עם זאת, יש הטוענים שמניות חברות הביטוח הן דוגמה למגזר שנפגע ללא הצדקה מאפקט הקורונה וכי למרות האי-ודאות והחששות המובנים, הפגיעה הנגרמת לשווקים הפיננסיים מההתפרצות צפויה להיות זמנית ומוגבלת ולכן, למי שמעדיף להסתכל על המצב לא כאל בעיה, אלא כאל הזדמנות, ניתן לומר שהנגיף מייצר גם הזדמנות טובה להשקעה. למה הכוונה? להתנהגות השווקים במגיפות קודמות. ב-2016 פרצה בעולם מגיפת זיקה, שנתיים לפני כן אבולה, ב-2006 הכרנו את שפעת העופות, ולנגיף סארס, שהגיע גם הוא מסין, התוודע העולם ב-2003. מה שמעניין בכל אותן מחלות, זה ששוק המניות הגיב באופן דומה - ירידות השערים נמחקו לחלוטין בתוך שישה חודשים מסיום המגפה, ובחלוף שנה שוק המניות היה גבוה משמעותית מנקודת המוצא.

ומה לגבינו - האם אנחנו יכולים להתגונן ולהתכונן בפני הקורונה?

וירוס קורונה ידביק לפחות חצי מיליון איש בעיר ווהאן בסין - כך עולה ממודל מתמטי ראשוני שהגיע מבית הספר של לונדון לבריאות ורפואה טרופית. לפי המודל, המגפה צפויה להגיע לשיאה ממש עכשיו, באמצע פברואר. על פי הדיווחים הרשמיים מסין, המצב רחוק מזה, אלא שאדם קוצ'רסקי, פרופסור לאפידמילוגיה במכון שערך את המודל, התבסס על מגוון הנחות: תקופת דגירה של 5.2 ימים, פער בהופעת תסמינים לאימות ההדבקה של 6.1 ימים, ו-10 מיליון אנשים בסכנת חשיפה בווהאן. יחד עם זאת, הוא מדגיש, רבים עלולים להידבק בלי לדעת זאת.

ובזמן שמומחי הבריאות מנסים לעשות סדר במספרים, מתקנים תקנות ומעדכנים בהנחיות חדשות המתייחסות להתגוננות בפני הדבקה אפשרית, אנחנו נתקוף את הנושא מהפן הביטוחי: האם יש פוליסה שמכסה מקרה של הדבקות ומה ניתן לעשות כדי להיערך למצב שכזה?

נגיף הקורונה מתנהג בעצם כמו כל נגיף מוכר אחר, לדוגמה השפעת, שגם הוא יודע לגבות קורבנות (בשלב זה אפילו הרבה יותר מהקורונה.. אלא שלא מרבים לדבר על זה) ולכן כמו בכל מקרה של מחלה, מומלץ להצטייד בפוליסת ביטוח פרטית שיש בה מרכיב של החזר בגין אשפוז ממושך. כמו כן מומלץ להצטייד בפוליסה לאובדן כושר עבודה, ודאי אם מדובר בעצמאים ובעלי עסקים, למקרה שתקופת ההחלמה תהיה ארוכה.

מעבר לזה, חשוב להיערך למקרה של הידבקות בעת נסיעה לחו"ל. בימים כתיקונם, רבים מסתפקים בפוליסה בסיסית לנסיעות לחו"ל, שלעיתים מוצעת בחינם למשך מספר ימים (כמו זו שמציעות חברות האשראי). אך במידה ותרצו להיות מכוסים בצורה מרבית בחו"ל, מומלץ להצטייד בהרחבות שונות, לדוגמה: החזר על ימי אשפוז ממושכים או הרחבה לקיצור החופשה או ביטולה לגמרי. בשל העובדה שמדובר במגפה שהחולים בה נכנסים למצב של בידוד, אין משמעות להרחבות כגון: הטסה לארץ או הטסה של מלווה למקום אשפוזו של המבוטח בחו"ל. נכון לכתיבת שורות אלו, חברות ביטוח שונות מחריגות את הביטוחים שלהם לנוסעים למזרח, עם החלטות גורפות שלא לבטח נוסעים למזרח ואף לא לאפשר סעיף של ביטול הטיסה.

בשורה תחתונה - בתקופה זו שבה הדברים אינם ברורים דיים, עדיף שלא לקחת סיכונים מיותרים ולקצר או לבטל נסיעות לאזורים בעלי דרגת סיכון גבוהה.

---

יש לכם שאלות נוספות?

אנחנו כאן לכל דבר ועניין.

מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il

להתקשר אלינו למספר: 02-5455445

או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית עבור התיק הביטוחי שלכם -